לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ה׳:א׳

« לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ד׳:ט״ו לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ה׳:ב׳ »

מקור משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ה׳:א׳

1 אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּלְכָל עִיר וְעִיר אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁהֻדַּח כֻּלּוֹ וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. אֲבָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בִּשְׁלֹשָׁה. וְכֵן אֵין עוֹשִׂין זָקֵן מַמְרֵא וְלֹא עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת וְלֹא מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת וְלֹא מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְלִמְדִידַת הֶחָלָל אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר שמות יח כב "כָּל הַדָּבָר הַגָּדל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ":

פירוש לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ה׳:א׳

1 אין מעמידין מלך וכו'. תוספתא דסנהדרין פרק ג' אין מעמידין לא מלך ולא כהן גדול אלא בב"ד של שבעים ואחד וכן כתב דין זה רבינו בפרק ראשון מהלכות מלכים ולא ידעתי אמאי לא הזכיר כאן רבינו דין הכהן שאין מעמידין אותו אלא בב"ד של שבעים ואחד וכמו שכתב פרק רביעי מהלכות כלי מקדש והעובדים בו כיון דנחית למנות כאן כל הדברים הנעשים בב"ד של שבעים ואחד:

2 ואין עושין סנהדרי קטנה וכו'. משנה שם ריש פ"ק דסנהדרין:

3 ואין דנין לא את השבט וכו'. ג"ז שם וכאוקימתא דרבינא דאמר דאע"ג דקטלינן ליה ביחיד כדינא דרבים דיינינן ליה:

4 ולא את נביא השקר ולא את כה"ג בדיני נפשות וכו'. ג"ז שם. ומ"ש בדיני נפשות אבל בדיני ממונות בגמ' דף ט"ז: בעי ר' אלעזר שורו של כ"ג בכמה למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה כו'. אמר אביי מדקא מבעיא ליה שורי מכלל דממונא פשיטא ליה ע"כ. וקצת קשה דאיך לא הזכיר רבינו הך דשור הנסקל של כהן גדול שהיא בגמ'. וי"ל דסבירא ליה דנקטינן למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה ובעינן שבעים ואחד ומפני כן לא הזכירו דכיון דכתב שור הנסקל דלבעלים מדמינן הוא הדין נמי בהא:

5 וכן אין עושין זקן וכו' ולא מוציאין וכו'. ג"ז שם:

6 ולא משקין את הסוטה. משנה פ"ק דסוטה דף ז'. וילפינן לה בגמ' מגזרה שוה דתורה תורה:

7 ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות וכו'. משנה פרקא קמא דסנהדרין אין מוסיפין פירש רבינו בפירוש המשנה מקומות יש בירושלים מקדושה קלה ואין מוסיפין לשנותם לקדושה חמורה:

8 ולמדידת החלל ע"פ ב"ד וכו'. אין לפרש דשבעים ואחד היו יוצאים דומיא דאין מוסיפין על העיר וכו' דכולם היו יוצאין דודאי לא היו יוצאים אלא חמשה כדברי ר' יהודה בגמ' דמפיק ליה הכי מקרא דזקניך ושופטיך וכ"כ רבינו בסמוך עריפת העגלה בחמשה וכ"כ בפרק ט' מהלכות רוצח ויוצאים חמשה זקנים מבית דין הגדול אלא ר"ל בחמשה שהיו יוצאים היו יוצאים ברשות ב"ד הגדול ולא ידעתי מאין יצא לו לרבינו ז"ל דבר זה ועוד היכי מפיק רבינו כל הני מקרא דכל הדבר הגדול יביאו אליך הא בגמ' מפיק כל חד מהנזכרים בבבא זאת מקראי אחריני וקרא דכל הדבר הגדול יביאו אליך לא אתא אלא לכ"ג דהיינו דבריו של גדול ועוד דלמאי דמפקינן בגמ' מהכא כ"ג ר"ל דבריו של גדול דלמאן דאמר דבר קשה לא נפיק כהן גדול וכיון דרבינו פסק להא דכהן גדול ע"כ לא מצי למימר דבר קשה וא"כ היכי נפיק כל הני מהאי קרא דעל כרחין אי מפקת להו כל דבר קשה לא מפקת כהן גדול ולכאורה נראה דברים הפכים. ויש לומר דאע"ג דלמאן דאית ליה כהן גדול דריש דבריו של גדול מ"מ סבירא ליה דמשמעותיה דקרא דבר קשה הוא וקרא אתא לצוואה בעלמא אלא מדשני קרא ולא אמר בצוואה ועשייה או גדול גדול או קשה קשה מפני כן אית ליה דשני קרא ואמר גדול לומר דבריו של גדול ומפקינן כהן ומאי דמפיק רבינו כל הני מהאי קרא משום דסובר דלפי האמת כלהו דבר קשה איקרו ומאי דאצטריך לן למילף כל חד וחד מחד קרא הוא לאשמועינן דאיקרו דבר קשה דהשתא דרבינהו קרא שמע מינה דבכלל דבר קשה הוו ומפקינן להו מדבר הגדול: